מגזין 13- ינואר 2011

  דבר העורכת חברים יקרים,   שנה אזרחית חדשה, צרות ישנות ומאבק מתמשך. אנחנו לקראת סיום הסבב המפרך בין הנהלות התיאטרונים הרפרטואריים לקביעת נוסח חדש לחוזי במאים. אנחנו נמצאים בשלב האחרון ויש לקוות שהמהלך המורכב הזה יס תיים בחודשים הקרובים. אפשר גם לחייך בשביעות רצון מוגבלת לנוכח המעורבות שלנו בקביעת […]

 

דבר העורכת

חברים יקרים,

 

שנה אזרחית חדשה, צרות ישנות ומאבק מתמשך. אנחנו לקראת סיום הסבב המפרך בין הנהלות

התיאטרונים הרפרטואריים לקביעת נוסח חדש לחוזי במאים. אנחנו נמצאים בשלב האחרון ויש

לקוות שהמהלך המורכב הזה יס תיים בחודשים הקרובים. אפשר גם לחייך בשביעות רצון מוגבלת

לנוכח המעורבות שלנו בקביעת הקריטריונים לתמיכה בתיאטרונים, הן בנושאי היוצרים העצמאיים,

הפרינג' ותקנה 32 והן ביחס ליוצרים בכללם בהקשר לתקנה 46 . בשנה החולפת היתה סדרה

חשובה מאד של פגישות, שמקובצות בהמשך בדיווח השנתי.

 

ואגב פגישות –

לאחרונה נשמעה קריאה להקמת פורום עצמאי ונבדל של היוצרים העצמאיים כעמותה נפרדת. הרצון

לקדם את היצירה העצמאית הוא חיוני וחשוב, והיה חלק מהחזון בהקמת איגוד הבמאים. יצירה

עצמאית חזקה ובועטת לצד יצירה רפרטוארית משמעותית ומאתגרת. היוזמה החדשה למרות

שברור כי יוזמיה מעוניינים במטרה טובה וחשובה, נראית לנו כוועד מנהל מוטעית.

פיצול כוחות שלנו כבמאים יחליש אותנו ואת טיעונינו ולא יחזק, כפי שכבר התברר לא פעם מפיצולים

אחרים.

 

רובם הגדול של היוצרים העצמאיים, שהם במאים, נמצא באיגוד הבמאים. המלחמה בעניין היצירה

העצמאית היא מרכיב חשוב מאד בסדר היום שלנו כאיגוד. הפרדה של היצירה העצמאית והפרדה

של טובת הבמאים ככלל לבין נושאים ספציפיים ליוצרים העצמאיים בפרט , תגרום ל החלשת

המערכת שלנו ובמידה רבה נראה שזה דווקא יסייע ל מוסדות התומכים לנקוט בעניין מדיניות של

הפרד ומשול. דהיינו, יבוא נציג הרפרטוארי ויבקש תמיכה – יאמרו לו שהכסף מוזרם כעת ליצירה

העצמאית. יגיע נציג היצירה העצמאית, וישמע למגינת לבו, שאין מנוס, מוכרחים דווקא כעת לחזק

את התיאטרון הממוסד.

ברגע שאנחנו כאיגוד פועלים במסגרת אחת והמידע כולו חשוף וידוע לנו, גם רחשי הלב בעניין

הרפרטוארי, וגם כסיסת הציפורניים בפרינג', אנחנו יכולים לפעול למען טובתו של הבמאי היוצר.

כבמאי בראש ובראשונה, ואחר כך בהקשר הספציפי של היצירה שלו.

 

דווקא איחוד הכוחות, כמו, למשל, הקמת פורום היוצרים שניזום לאחרונה (שילוב של אגוד הבמאים,

שח"ם, איגוד המחזאים ואיגוד המעצבים) יוצר מסה רצינית גם בבואנו להיטיב את תנאינו וגם

בשאלות של מדיניות תרבות בכלל ובכל הקשור ליחסי שלטון ואמנים , והמשך מאבק תקיף על

קביעת קדנציות למנהלים אומנותיים ותיחום הזמן של כל הנהלה אומנותית.

האיגוד (וחברים, זה הזמן לתרגל את השם שלנו – בת"י. מעתה אמור, בת"י עשתה.. בת"י טוענת,

בת"י… ולמיטיבי לכת – בת"י בהצלחותיה המרשימות… )  הוקם לפני שנתיים. עדיין לא. יש לנו

עוד כמה חודשים עד ליומולדת. סבלנות. לוקח זמן לצבור ידע, לצבור הבנה במסדרונות השונים

ובהתנהלות מולם, ולבסס הכרה רחבה בקרב מקבלי ההחלטות. הכרה והבנה שמעתה יש איגוד

במאים כמו שיש איגוד שחקנים ומעצבים, וצריך לשקול את עמדותיו ולהביאן בחשבון. ההתבססות

הזו לוקחת זמן. היא זקוקה לאורך רוח ולתמיכה, ובעיקר היא זקוקה לאמון האנשים שלה. (וגם

לתשלום דמי חבר. חברים יקרים… יום הדין קרב ובא) האמון הזה מחייב המתנה להבשלה.

 

שח"ם לצורך הענין, מייצג יותר מ- 1500 שחברים, כולל שחקני קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון. המספרים

שם גדולים הרבה יותר, ולמרות השוני בצרכים ובמדיות, הבינו שאין טעם לפצל כוח. אנחנו הקמנו

איגוד רק לבמאי תיאטרון. אנחנו מספרית בערך 200 איש פעילים בכל הארץ, כולל כל המגזרים.

לפצל גם את המספר הזה, במקום לפעול בציר כוחנו בעוצמה? כאמור צריך סבלנות. יש פתגם זן

חביב שאומר:

" רק מעטים חוצים את הנהר לגדה השנייה.

הרוב מתרוצצים הלוך וחזור לאורך הגדה האחת…"

 

מוכרחים לשמר רצף ולהמנע מפיצול הכוחות שלנו. יוזמי הכנס והפורום פנו אליי והזמינו אותי לאירוע

בצוותא. אני מעריכה מאד את המחווה הזו ואכן אהיה שם להביע את עמדת האיגוד. בהזדמנות זו

אנו גם קוראים להם להפוך לחלק מאיגוד הבמאים, כפי שהם אכן שוקלים. כדי שכולנו כבמאים

ויוצרים נוכל להתייצב כברי שיח הכרחיים בכל הדיונים והחלטות המשמעותיות כיום ולחזק את

מעמדנו המשותף.

רק בשורות טובות,

עודד קוטלר אורי אגוז

יו"ר בת"י עורכת המגזין

 

 

פעילות איגוד במאי התיאטרון הישראלי – בת"י_

סיכום פעילות שנת 2010 , איגוד במאי התיאטרון במגזרים השונים:

 

מערך פגישות – התיאטרון העצמאי

במהלך שנת 2010 נערכה סדרה ארוכה של מפגשים עם מנכ"לי קרנות שונות התומכות בפרינג' וכן

עם ראשי מוסדות שונים שמלווים את פעילות היצירה העצמאית.

להלן פירוט הישיבות המרכזיות שנערכו וכן פגישות שנערכו בחודש האחרון ומדווחות כעת

לראשונה 1 :

מפגש עם יו"ר מינהל תרבות והחלטת מינהל תרבות שלא לתמוך בגוף שלא ישלם ליוצרים

בעקבות מפגשים שנערכו בין בת"י ליו"ר הקודם של מינהל תרבות, צח גרניט, יצא האחרון בהחלטה

המחייבת את מינהל תרבות, לפיה מינהל תרבות לא יתמוך )!( בגוף ציבורי או פרטי שלא ישלם

שכר לבמאים היוצרים . כמו כן סוכם לפעול להגדלת מספר בתי הפרינג', יצירת מדור פרינג' וסיוע

בתמיכה ליוצרים עצמאיים בדרך טיפול בקריטריונים.

מפגש עם מדור התיאטרון ומדור הפרינג'

בעקבות פעילות איגוד הבמאים בשנת 2009 וסדרת פגישות עם המדור לתיאטרון ויו"ר מינהל

תרבות והבלטת חשיבות הטיפול ביצירה העצמאית, הוחלט במדור לתיאטרון להקים מדור נפרד של

תיאטרון הפרינג'.

המדור הנפרד בראשות ד"ר חיים פרלוק, מרכז את הפניות שנעשות בתחום התיאטרון העצמאי.

איגוד הבמאים שדחף וקידם את היוזמה, נפגש עם נציגי המדור להביע את עמדת האיגוד והיוצרים.

באוקטובר 2010 , נפגשו דליה שימקו, שלמה פלסנר ועודד קוטלר, עם ד"ר חיים פרלוק, מר אורי לוי

והגב' עירית פוגל. הועלו קשיי היוצרים העצמאים ביחס לבעייתיות של הקריטריונים של תקנה 32

בנוגע לתמיכה ביצירה העצמאית וטענות נוספות. בין היתר נטען כי:

אין בהירות מספקת בנוגע לתנאים שחייבים בתי פרינג' לאפשר ליוצר העצמאי (עלות מפעילים,

איחסון תפאורה, סיוע בשיווק ועוד).

הקטנה משמעותית של מספר ההרצות הנדרש מיוצרים עצמאיים.

יצירת מחסנים משותפים לאיחסון תפאורות של יצירות פרינג'.

הוספת חללי חזרות בתמיכת המינהל והמדור.

תמיכה בשיווק מחוץ לעיר.

תנאים ברורים של אירוח פרינג' ברפרטוארי , ואי פגיעה במתן ההקצאות ליצירה העצמאית במסלולי

תמיכה נפרדים שמעבירים את הכסף ישירות ליוצרים.

חשיבות פתיחת בתי פרינג' נוספים גם בפריפרייה וגם במרכז.

איגוד של קבוצות תיאטרון תחת ניהול משותף.

 

אנשי המדור מסרו כי הנושאים הללו יועלו על סדר היום של הטיפול בפרינג' והוסכם על המשך קיום

סדיר של מפגשים בין המדור לבין בת"י למעקב ולדיאלוג .

 

הוועדה לאומנויות הבמה

בוועדה הממשלתית שעוסקת באמנויות הבמה לסוגיה, ושבראשה עומדת חנה הרצמן , מנכ"לית

עיריית חולון , הוחלט לאחרונה על הגברת התמיכה ביצירה העצמאית כשהיא מופיעה בפריפרייה.

ההחלטה, בעידודה של בת"י, קובעת כדלקמן:

"…בתחום התיאטרון תתמוך הועדה בחשיפה והרצה של ת יאטרון פרינג' ברחבי הארץ …

ויינתן מענק כספי לכל הפקה שתופיע בפריפרייה …".

פגישה עם מנכ"ל קרן רבינוביץ

בנובמבר 2010 נפגשו חברי הוועד המנהל דליה שימקו ואודי בן סעדיה, ודינה זוהר, מזכירת האיגוד,

עם מר גיורא עיני, מנכ"ל קרן רבינוביץ. בשנה האחרונה התקבלו הרבה תלונות של חברי בת"י על

כך שהפסיקו לקבל תמיכה מהקרן, ולא ברור להם על איזו רקע נפסקה התמיכה.

בנוסף, נועדה הפגישה לברר על פי איזה עקרונות תומכת הקרן בבמאים ויוצרים עצמאיים בתחום

התיאטרון.

בפגישה נמסר על ידי מנכ"ל הקרן גיורא עיני כי אכן, לאחר הפסקה של שנה בפעילות, הפסקה

שנבעה בין השאר מקשיים שהתעוררו בין הקרן למ ינהל תרבות, חוזרת הקרן לפעילות מלאה בשנת

2011 .תקציבה יעמוד על חצי מיליון שקל . מחצית, דהיינו 250 אלף ש"ח הינו מכספי הקרן, ו -250

אלף שקל מכספי מינהל תרבות מדור התאטרון.

באשר ל בקשות התמיכה שהגיעו לקרן במהלך 2010 :השנה בה שבתה הקרן מפעילות בתחום

התיאטרון-סוכם שהן תעבורנה באורח אוטומטי לשנת 2011 .

כמו כן, במאים ויוצרים שמעוניים בתמיכה, מוזמנים ליצור קשר כבר עכשיו עם חנה במשרדי הקרן ,

רחוב אידלסון 29 בתל אביב, למספר 03-5255020 .

 

נקודה נוספת שעלתה במפגש הינה הצורך למסד מועדים קבועים לפרזנטציות בפני ועדת התמיכות

של הקרן, כדי שלא י יווצר מצב שבו במאי יאלץ להגיע לפרזנטציה בהתראה של שבוע , כפי שקרה

לצערנו לא מעט פעמים בעבר. מנכ"ל הקרן גיורא עיני, הבטיח לעשות מאמץ לקיים לפחות 2

פרזנטציות בשנה – האחת בסביבות חודש מאי, ופעם נוספת בסביבות חודש נובמבר.

כמו כן סוכם ש אחת לשלושה חודשים ייערך מפגש בין מנכ"ל הקרן לחברי הוועד המנהל, בן סעדיה

ושימקו. כך ניתן יהיה לקיים מעקב רציף אחר ההתקדמות בנושאים השונים שעלו, ולהמשיך ללבן

נושאים נוספים שיעלו בעתיד על הפרק.

חברי האיגוד (חברים רשומים בלבד) מוזמנים להמשיך לפנות ל חברי הוועד המנהל ו לעדכן אותם

בכל נושא הקשור להתנהלות מול הקרן 2 .

 

פגישה עם מפעל הפיס

לאחרונה פורסמו הקריטריונים של המועצה לתרבות ואמנות של הפיס. התברר כי ישנה ירידה

משמעותית בתמיכת הפיס בתרבות לאורך השנים. התמיכה שעמדה על 25 מיליון בשנת 2000 ,

עומדת היום על 12 מיליון בלבד- קיצוץ הדרגתי של יותר מ – 50 אחוז לאורך עשור אחד בלבד.

נציגי בת"י, אודי בן סעדיה ודליה שימקו, נפגשו עם הגב' דולין מלניק, מנהלת אגף תרבות ודוברות

במפעל הפיס, והוזמנו להעלות את עמדת בת"י בכנס של המועצה לתרבות ואמנות של מועצת מפעל

הפיס.

בפגישה התבקשו נציגי מפעל הפיס להסביר מדוע הופסקו תמיכות מפעל הפיס בבמאים וביוצרים

עצמאיים בשנת 2010 . הוצג הנזק הגדול הנגרם כתוצאה מהעדר התמיכה, מצב המונע לפעמים גם

קבלת תמיכה תקציבית מקבילה ממנהל התרבות.

בת"י העלתה דרישה כי יישמר עקרון הרציפות, כלומר שבמאי או יוצר עצמאי יוכל לגשת כל שנה

לבקש תמיכה ממפעל הפיס. חברי המועצה רוצים להגביל זאת לפעם בשנתיים מטעמי תקציב ,

והנושא נמצא עדיין בדיון בין בת"י למועצת הפיס.

הישג גדול שנרשם כתוצאה מהפגישה בין בת"י למועצה, הוא העובדה שהמועצה לתרבות ואמנות

של הפיס החליטה להקדיש חלק לא מבוטל מתקציבה לשיווק וקידום הצגות פרינג' בפריפירה,

והדבר אף נרשם בקריטריונים החדשים שפרסמה המועצה.

2 udi1955@gmail.com – אודי בן סעדיה

shimko@netvision.net.il – דליה שימקו

 

כזכור במגזין הקודם דווח על התקיימות הפגישה הראשונה עם מפעל הפיס, וכעת לאחר קיום

פגישות נוספות, ניכרת ההתקדמות.

סוכם שנציגי בת"י ימשיכו להיפגש מאת לעת עם חברי המועצה, כדי להמשיך לדון על כל הנושאים

ששנויים עדיין במחלוקת, וכדי להבטיח שכל ההישגים אליהם הגענו אחרי עבודה מאומצת אכן

יבואו לידי ביטוי ממשי בשטח

 

פגישה עם מנכ"ל תמונע

בעקבות תלונות שהגיעו מצד יוצרים העובדים בתיאטרון "תמונע", התקיים מפגש בין נציגי האגוד,

עודד קוטלר וסיני פתר, ובין אילן רוזנטל מנכ"ל "תמונע". הועלו טענות הנוגעות לשורה של נושאים

הקשורים לעבודת היוצרים העצמאיים ב"תמונע", וסוכם על מספר שינויים שיקלו על היוצרים

בתמונע.

 

מערך פגישות – התיאטרון הרפרטוארי

קידום החוזה הרפרטוארי

נערכה שורה ארוכה של פגישות עבודה שהקיפה עד לסיום שנת העבודה של 2010 את כל

התיאטראות הרפרטוארים, ובחלק מהתיאטראות כבר התקיים סבב שני ושלישי של פגישות. נציגי

בת"י המטפלים בנושא החוזה, אלון אופיר, רוני ניניו, עודד קוטלר נועם שמואל ואורי אגוז, נפגשו

בהרכבים שונים עם הנהלות התיאטרון: תיאטרון הקאמרי, תיאטרון הבימה, תיאטרון בית לסין,

תיאטרון החאן, תיאטרון באר שבע, ולאחרונה עם המנכ"לית החדשה של תיאטרון חיפה.

בפגישות נדון החוזה החדש שמציע בת"י להחיל בכלל התיאטראות. החוזה קובע קריטריונים

מוסדרים בנושא חובות התיאטרון והבמאי, כללים ברורים לנאותות הפקה, הקפדה על שימור צוות

טכני של ההפקה לאורך זמן ושינוי גובה התשלום ומפתח התשלום לפי גודל ההפקה ולא לפי גודל

האולם.

המפתח החדש מגדיר הפקה של עד 5 שחקנים, בין 5-10 שחקנים, ו- 10 שחקנים ומעלה. מספר

השחקנים הוא זה המופיע במחזה עצמו. הדרישה הינה להגדיל גם את שכר הבמאי באורח התואם

את מדד המחירים לצרכן וביחס לעליית המחירים בעשור האחרון.

 

סיום הרצת הפקה

לאור פנייה של במאי חבר בת"י לאיגוד בעקבות הורדת הצגה שלו מבלי לעדכן אותו על כך – נערכה

פגישה עם התיאטרון המדובר, והוסף סעיף בחוזה הרפרטוארי הקובע כי בכל מקרה יש לשתף את

היוצרים המרכזיים בשיקול הדעת הרלוונטי של הורדת הצגה ולא לקבל החלטה כזו מבלי שהיוצר

והבמאי אינו מודע לה.

 

התיאטרון הרפרטוארי – שינוי תקנה 46 – איכות ולא כמות

המדור לתיאטרון ישב על המדוכה לגבי הקריטריונים לתמיכה בתיאטראות הרפרטוארים, לפי תקנה

46 . בת"י הוזמנו לישיבה להביע את עמדתם בעקבות פנייתה העיקשת של הרכזת הארגונית, דינה

זוהר. הצעת המדור לנוסח הקריטריון עתידה לעבור בקרוב מאד למשרד המשפטים ולאחר מכן

תפורסם לציבור.

בפגישה שהתקיימה בין נציגי בת"י רוני ניניו ועודד קוטלר לראש המדור אורי לוי הוצגו נקודות

מרכזיות לשינוי לפי תפיסת בת"י.

הקווים הכלליים של הערכים המנחים אות נו במתן הערות אלה נבעו מתוך תפיסה ש המטרות

המוצהרות של התמיכה כפי שמפורטות בסעיף 4 לתקנה 46 (מטרות התמיכה) מוסכמות על כולם

(עידוד תרבות ואמנות וכו') אך עיצוב הקריטריונים כיום הוא כזה שמעודד מציאות של שוק

קפיטליסטי פרוע. המינהל שהיה אמור לשמש רגולטור בתחרות זו על היקפי התמיכה, מגדיל ללא

הרף את הפערים בין מוסדות התיאטרון.

התוצאה המיידית הינה עידוד התיאטרון הרפרטוארי לייצר תיאטרון שהוא מסחרי מיסודו , ללא קווים

מנחים ומערכת איזונים ובלמים שתעודד יצירה איכותית ושיח תרבותי פלורליסטי.

להלן ההערות הספציפיות שהעלה בת"י בישיבה עם המדור לתיאטרון, ואשר מופנות לסעיפי התקנה

עצמה  :

פרק –א': כללי

סיווג התיאטרונים (גדול, בינוני, קטן, ילדים גדול וכו'): הגדרות אלה אינן קובעות גובה של תמיכה

בסיסית, אלא פונקציה(מקדם) המוכפלת בכל משתנה ומייצרת פערים.

הקריטריון המגדיר "תיאטרון גדול" הופך קבוצה זו למועדון סגור. אין דרך פרקטית להפוך מתיאטרון

בינוני לגדול, כאשר תנאי הסף הוא 40 מיליון שקלים תקציב (ה 1 ד')

המנגנון שנועד ליצור המשכיות להפקות איננו מאוזן – מספר ההפקות שיש להריץ בשנת הערכה

מעודדת את התיאטרונים לחפש "שלאגרים" שימשיכו לרוץ שנים. למשל, תיאטרון בינוני צריך

3 התקנה כולה כבר הופיעה בפירוט במגזין האיגוד. ניתן גם למוצאה באתר האינטרנט שמפנה לתקנות המינהל

מינימום של 6 הפקות רצות ו – 3 חדשות בשנת הערכה. בהיקפי התקציב המוגבלים שיש לתיאטרון

בסדר גודל כזה, ההשלכות ברורות.

 

הגדרות תיאטרוני הילדים אכזריות ביחס למקדם הקבוצתי שלהם המפורט בסעיף 7 ב'. המשמעות

היא הוזלה איומה של איכויות ההפקה ותשלומים ליוצרים בתחום זה. בת"י דרשה השוואת תנאים

שאינה מתייחסת לתיאטרון ילדים כ"זול" יותר. לשם כך צריך לבנות גם תקנות מעבר ולאפשר את

הצמיחה שלהם. נוסיף ונאמר ששכר הבמאים ושאר היוצרים בתיאטרוני הילדים הוא מביש.

בת"י ביקשה להוסיף שקיפות ופרסום של נימוקי הועדה לקביעת הסיווג ולאפשר ערעור.

 

פרק ב': תמיכה בתיאטרונים

תביעת קביעת מינימום תמיכה לתיאטרונים על פי גודלם ומיקומם שיהא נפרד משאר המדדים.

התיאטרון הלאומי הבימה , נהנה משריון תמיכה על אף שאינו נתמך מרשות מקומית. יש לכך

הצדקה, במידה והתיאטרון יידרש לעמוד גם בסטנדרטים המצדיקים אותו כתיאטרון לאומי. כיוצרים,

ראוי שנדרוש ייחוד להבימה שיחייב אותם לסטנדרטים איכותיים של אמנות ציבורית.

יש ליצור התניה לתקצוב שמשריינת את שיעור הכספים המופנים ליצירה ביחס לשאר הוצאת

התיאטרון כמו שיווק ופרסום.

כמו כן- מנגנון שמבקר מתן שכר בסיסי ליוצרים ולמבצעים ומשמש כהתניה לתקצוב.

המשתנים בתחשיב הבסיסי לפיו מוגדר הסיווג

לצד הביקורת על כל משתנה ומשתנה יש לבחון את החלוקה הלא הגיונית של המשקל שיש לכל

משתנה. 45% מדדים כמותיים לפיהם מוגדר סיווג התיאטרון אינם – זה תנאי לא סביר.

גם הפרופורציות ביתר המשתנים אינן סבירות. למשל, משתנה הייחוד הלשוני שהוא עצום במימדיו

( 7% ( לעומת תרומה לקהילה וחינוך לתיאטרון ) 4% .)

ב' – מקדם קבוצתי

ביסוד ההגיון שעומד מאחורי יצירת מכפלות על פי גודל התיאטרון, ישנה ההנחה כי לתיאטרון גדול

עולה יותר להפעיל את המנגנון שלו עבור כל פעולה. יש כאן שני פגמים יסודיים:

א. ל ו היה תקצוב בסיסי לתיאטרונים, הרי שכל פעולה(הרצה למשל) עולה אותו הדבר לכל

תיאטרון. אבל אלה מתוגמלים בצורה שאיננה שוויונית.

ב. ב הרבה מן המשתנים אין רלוונטיות לגודל התיאטרון (פעולות לסיוע פרינג' למשל) והמכפלה

איננה הגיונית. ברור שהמדינה צריכה לעודד תיאטרונים מבוססים יותר לקלוט אליהם יוצרים

צעירים. אבל תיאטרון קטן הוא עם מקדם של רק 0.25 .

הצעתנו היא – לשנות את מדרג המקדמים לטובת תיאטרונים קטנים ולטובת תיאטרוני ילדים, לצד

ביטול השימוש במקדם בחלק מן הקריטריונים .

ג' – משתנה כמות ההפקות

התקרות שמפורטות בסעיף ג' 1 בעלות עקרון מצוין שצריך ליישמו גם במשתנה ההרצות. עם זאת –

לדעת בת"י יש להנמיך את התקרה של תיאטרון גדול ועל חשבונה להעלות את זה של הקטן. אחרת

תיאטרון קטן לעולם לא יוכל לצמוח.

סביר שתיאטרון קטן יזכה למכפלה של המקדם של תיאטרון בינוני. אחרת הסכומים אינם סבירים. .

ד' – משתנה כמות ההרצות

להציב תקרות!

השוק האלים של שיווק ההצגות נובע מהיעדר רגולציה במרכיב הזה.

אין סבירות במכפלות מקדם קבוצתי.

ה' – משתנה מיקום התיאטרון

ישנם פערים לא סבירים בניקוד בין תיאטראות ירושלים וחיפה לבין באר שבע . בעניין ירושלים יש

תקנה ייחודית (תקנת ירושלים ), אך לתיאטרון חיפה יש קושי רב להתמודד עם הנתונים הקיימים.

כאן יש הגיון מובהק למקדם קבוצתי.

ו' – משתנה מיקום ההרצה

לערוך שינוי שיאפשר לתיאטרונים בפריפריה לזכות בניקוד על מרחק מהתיאטרון. אחרת אין עידוד

לזרימה תרבותית לתוך תל-אביב אלא רק בכיוון הנגדי. בת"א לא מוצגות הצגות פריפריאליות כלל.

העלות שיש לניוד הצגות מועברת בעצם רק לתיאטרוני המרכז.

ז' –ותק

פוגע בעיקרון השוויוניות ומהווה 6% )!( מסך התמיכות. הועלה לדיון נושא וותק העובדים ולא רק

וותק התיאטרון.

ח' – ייחוד לשוני

אם אנו רוצים לקדם תיאטרון בערבית, ברוסית ובאמהרית, יש ליצור מרחב שיאפשר אינטרס לפיתוח

בלתי מוגבל.

ט' – משתנה הרפרטואר

העיקרון של עצם קיומו של המשתנה מצוין. גם מכפלת הגודל מוצדקת במידה מסוימת. עם זאת, יש

כאן חופש מוגזם למדור ואי בהירות ניסוחית.

"מגוון" עומד בסטירה עקרונית ל"ייחוד" כך שלא הגיוני שמדובר בערכים מצטברים.

סעיף ב' – אינו שיוויוני, כיצד יוכל תיאטרון קטן עם שלוש הפקות חדשות, להיות בעל "מגוון רחב"?

סעיף ג' – אם אין הערכה כתובה של אנשי מדור על הפקות, שתהיה שקופה, לא הגיוני להשתמש

במונחים כמו "חשיבות רפרטוארית מיוחדת". הנימוקים חייבים להיות שקופים לביקורת ציבורית.

סעיף ד' – "ייחודיות אמנותית יוצאת דופן" –

לא ניתן להגיע למרכיב זה מבלי שמקבלים על הסעיפים הקודמים את ההכרה. אין מנגנון בקרה.

והסעיף הוא גם בלתי אפשרי לתיאטרונים קטנים.

הצעתנו היא ליצור וועדה שתבדוק את איכות ההצגות על ידי צפייה והיא תוחלף כל שנה.

י' – מורכבות הפקתית

כל נוסח המשתנה הזה מכוון אל מגה פרודוקציות של תיאטרונים גדולים. "שיעור משמעותי" אינו

יכול להיות בתיאטרון בינוני או קטן. "מורכבות אמנותית" צריכה גם לכלול למשל תהליכי חזרות

משמעותיים.

יא' – עידוד יוצרים ומבצעים בתחילת דרכם

יש להגדיר מהו יוצר צעיר. כיום המדור מבקש דרך פילת לדווח רק על מי שהופיע לראשונה בשנת

ההערכה על במה רפרטוארית. זה מעודד תחלופה ושחקנים צעירים ייצוגיים לעומת המשכיות.

שוב יש כאן את המדד הלא ברור של "יוצא דופן", מדוע לא ביחס להיקף פעילות התיאטרון ? (וכאן יש

ניקוד מצטבר, מבלי להגיע לסעיף השני לא ניתן לצמוח לשלישי)

הכשרה מקצועית והעשרה – חשוב מאוד, אך כאמור מי שלא הוכיח "יוצא דופן " לא יזכה לעידוד

בעניין זה.

יב' – תרומה לקהילה וחינוך לתיאטרון

התחום פרוץ ולא מוגדר. ראוי לבנות משהו עם קריטריונים של ממש. אחרת מנהלי תיאטרונים לא

מאפשרים יוזמות כי הם אינם יודעים אם יתוגמלו.

יג' – עידוד פרינג'

אין כלל קריטריונים למעט הגדרות כלליות. הדבר בעייתי מאד וגורם להפניית משאבים במקום

לפרינג' ישירות לתיאטראות רפרטוארים בתואנה שזה נועד למעשה לקדם יצירה צעירה ובפועל זה

גוזל משאבים מהיצירה העצמאית.

לכל הפחות יש לתבוע כי התיאטרונים יספקו תנאים הזהים לאלה של בית פרינג' בעניין אירוח של

יצירות, ויתמכו בהפקות שעולות במסגרתם.

הצעתנו- 1. להשאיר 4% או להגדיל.

2. ליצור קריטריונים מדידים כמו של בית פרינג ’ ובנוסף להתייחס למרחק מתל אביב

 

פרס הבמאי בפרס התיאטרון

בשנת 2010 נתקבלה דרישת בת"י לשלב נציג שלה בוועדה לפרס התיאטרון (אורי אגוז).  בת"י

הביע את עמדתה הנחרצת שלא ייתכן שוועדת הפרס תעניק פרסים לשלל מקצועות ההפקה

הבימתית (עיצוב תפאורה, עיצוב תאורה, תלבושות, כוריאוגרפיה, עיבוד ועוד), ותימנע ממתן פרסים

ליוצר המוביל את כל ההפקה הזו – הבמאי. לדרישה הצטרפו גם נציגי האיגודים הנוספים.

 

מפגש במאים עם המנהלים האומנותיים של התיאטראות

בעקבות יוזמה של הוועד המנהל של איגוד הבמאים, החלה סדרה של מפגשים בין במאים צעירים

לבין המנהלים האומנותיים של התיאטראות. בשלב הראשון ליוזמה נענו מנהלו האומנותי של

תיאטרון הקאמרי ומנהלו האומנותי של תיאטרון החאן. נערכה סדרה של מפגשים שכללו מעל 30

במאים שהשתתפו בה. במהלך השנה הקרובה מתוכננים מפגשים דומים גם שאר המנהלים

האומנותיים, ותחילה עם מנהליהם האומנותיים של תיאטראות חיפה ובאר שבע.

 

תיאטרון הילדים

נושא תיאטרון הילדים נדון הן בהיבט החוזי של קביעת חוזים מוסדרים בין במאים למפיקים

פרטיים/מסחריים/תיאטראות מסודרים, והן בנושא סל תרבות.

בת"י העבירה עמדתה כי יש להקים וועדה בין משרדית לבדיקת נושא תיאטרון הילדים. ההמלצה

הינה לשלב בוועדה כזו נציגים של משרד התרבות, של משרד החינוך ושל היוצרים עצמם. הנושא

הועלה גם בישיבה עם יו"ר מינהל תרבות.

בנוסף נערך מפגש עם מנכ"ל "סל תרבות", הגב' ברוריה בקר, וסגניתה. בפגישה השתתפו סיני פתר

וצביה הוברמן מטעם איגוד הבמאים. בשיחה עלו סוגיות הנוגעות לשקיפות התהליך של בחירת

ההצגות בידי הועדה, הרכב משתתפי הועדה, הנגישות לקריטריונים, ומעמדו של "סל תרבות" מול

הניסיונות להפריטו ו/או להמירו בו ועדה תחת משרד התרבות. כעת חלים שינוי גברא בהנהלת סל

תרבות, ובת"י תעקוב אחריהם בכוונה להמשך פעולה.

 

שיתופי פעולה עם איגודים נוספים

הקמת פורום יוצרי התיאטרון

בעקבות הנ יסיון של משרד התרבות והספורט לשינוי הקריטריונים על פי השקפה פוליטית ) פרשת

"מכתב אריאל"(, הוקם ביוזמת רוני ניניו, הפורום כגוף כולל של יוצרים ומבצעים בתיאטרון. הפורום

מורכב מנציגי הנהלות ארגוני הבמאים, השחקנים, המחזאים והמעצבים. הוא מייצג כאלפיים חברים ,

והוא נועד לקבל החלטות ברמה רחבה שמשתפת אינטרסים של כלל היוצרים.

 

מפגש עם איגוד מעצבי הבמה – אמב"י

נציגי בת"י, עודד קוטלר ואורי אגוז, נפגשו עם נציגות הוועד המנהל של איגוד מעצבי הבמה, אמב"י –

טלי יצחקי ורויטל טבע. סוכם על קידום ויישום ההחלטה שחבר איגוד לא י עבוד ללא שכר , וקידום

ההמלצה שחבר איגוד לא יעבוד במקומות שאינם מכבדים את ההסכמים עם האיגודים.

הוחלט במשותף לקרוא ליוצרים בשני האיגודים לא לפעול ללא הסכמים חתומים , גם במסגרות

"חבריות", או מסגרות שמוגדרות כיצירה עצמאית.

דווקא המסגרות הללו מהוות כר פורה לאי הבנות ומחלוקות, על אף הרצון העז של שני הצדדים

ליצור, ונוצרים נתקים וקשיים שיכולים להביא גם לביטול עבודה משותפת.

הוחלט גם כי במקרה של מחלוקת או סכסוך בין במאי למעצב, יפנה כל חבר לאיגוד שלו ויתקיים

הליך גישור משותף .

 

שיתוף פעולה עם שח"ם

ממשיך להתקיים באופן סדיר שיתוף הפעולה בין בת"י לשח"ם, ואחד מביטוייו הינו הכנס הקרוב

שייערך ביום שישי, ה- 18 לפברואר, בנושא יחסי אמון במאי – שחקן. בין יתר הנושאים שיעלו בכנס

– היבטים אומנותיים בעבודה משותפת מתחילת הליהוק; ציפיות הבמאי מהשחקן בתהליך העבודה,

ולהיפך; היבטים פרקטיים בתחום נהלי עבודה, זמנים וכו'; חיזוק הקשר בין שחקנים חדשים לבמאים

ועוד.

 

* בנושא גישור מחלוקות מול אמב"י ומול גופים אחרים יש לפנות לאורי אגוז, blueori@gmail.com

 

כנסים ובחירות– בת"י

במהלך השנה האחרונה התקיימו שלושה כנסים:

הכנס הראשון הוקדש לטיפול בנושא תיאטרון הילדים. הנושא הסבוך של תיאטרוני ילדים ומעמדו של

הבמאי, כולל הקפדה על סעיפי הגנה בחוזה בין במאי למפיק מסחרי ולתיאטרון מוסדר.

הכנס השני הוקדש לבחירות שנערכו לראשונה באיגוד הבמאים. בחירות לוועד המנהל למשך

שנתיים, והחלטות בדבר היעדים המרכזיים אליהם צריך האיגוד לחתור.

הוחלט למקד מאמצים בנושא החוזה הרפרטוארי, בטיפול במקורות התמיכה הכספית של היצירה

העצמאית, ולקדם את נושא הקדנציות של המנהלים האומנותיים והחלפתם של מנהלים אומנותיים

לאחר שתי קדנציות של ארבע שנים, דהיינו, אחת לשמונה שנים.

הכנס השלישי הוקדש לפעילות של בתי הספר למשחק. נערך מפגש עם מנכ"ל בית צבי, מיכה

לוינסון, שהציג את התפיסה שלו להקניית כלים לדור הבא של השחקנים. נדונו תנאי התמיכה בבתי

הספר, קידום הקשר בין במאים לסטודנטים למשחק, חשיפת כישרונות חדשים, ותמיכה בהפקות

שמעלים בתי הספר.

כנס רביעי ייערך ביום שישי, ה- 18 לפברואר

בשיתוף שח"ם ובת"י

יתקיים דיון סביב נושאים משיקים בין במאים לשחקנים, ביניהם יחסי עבודה, ציפיות מהתהליך

המשותף, קוד אתי ועוד. פרטי הכנס במפורט ומקום המפגש יועברו בקרוב.

 

יוזמות חדשות בתיאטרון

תיאטרון חדש עתיד לה יפתח בעוד כחודשיים בדיזינגוף סנטר . בניית התיאטרון ארכה שנה אך

לבסוף יצרו היוזמים אולם תיאטרון ייחודי:

"…זהו אולם מדומה לאורגניזם חי כשהקהל נכנס דרך מנהרה אל תוך חדר בו הקירות נושמים פיזית

והמושבים הם איברים פנימיים. הבמה מוקפת בזכוכית ומאחוריה מסכים שמקרינים את התפאורה.

התיאטרון יפעל החל מהשעה 12 בכל יום ועד לחצות הליל…בחזית המקום נמצאת קופאית שמוכרת

את הכרטיסים למקום שהם כוסות תה . הכרטיס\כוס התה מקנה שעה במקום , והרעיון הוא להחדיר

את התרבות למרכז הסנטר התל אביבי ולשנות את חוקי המשחק. .. כל עובדי התיאטרון יזכו לעבוד

בפלטפורמה פורצת גבולות חשיפה ושכר הולם , ויערכו בחודשיים הקרובים אודישנים של אנשים

מעולם התיאטרון ושחקנים. …"

במאים המעוניינים לבדוק את הנושא לנושא שיתופי פעולה מוזמנים לפנות ל : אורי לידור, 0548009786 , furaaa@gmail.com

 

פסטיבל קולה של המלה – תיאטרון הזירה הבינתחומית:

השנה יוקדש הפסטיבל לנשוא "קולה של סבתא". יוצרים, במאים, מוזמנים להגיש הצעות עד למועד

15.2.11 הפסטיבל יתקיים בחודש מאי השנה.

יש לשלוח הצעות למייל:

michal@hazira.org.il

 

המשך פעילות מבורכת לכולנו

מקימי העמותה: אורי אגוז, אלון אופיר, מיכה לבינסון, נויה לנצט, רוני ניניו, סיני פתר, עודד קוטלר, חגית רכבי, ארי רמז,

נועם שמואל.

חברי הוועד המנהל: אורי אגוז, אלון אופיר, אודי בן סעדיה, רוני ניניו, סיני פתר, עודד קוטלר, דליה שימקו, נועם שמואל.

חברי ועדת ביקורת: פרופ' דוד זינדר, ד"ר דן רונן

מנהלת ארגונית: דינה זהר

עורכת הניוזלטר: אורי אגוז

גזבר: ארי רמז

סיוע ויעוץ משפטי: עו"ד זאב שצקי

יחסי ציבור: עמלייה אייל

כתובת לפניות ולשאלות: directorsunion@gmail.com, blueori@gmail.com מדורים : המוניטור; שיתופי פעולה איגוד הבמאים; הצעות עבודה ויוזמות חדשות לבמאים;

סדנאות העשרה; המלצות על יוצרים ומעצבים; בנימה אישית; מופעים והנחות