חוק הנאמנות של מירי רגב

הסבר על הצעת החוק: עו"ד יונתן ברמן תזכיר החוק שפורסם אתמול, אם יעבור את כל שלבי החקיקה, יאפשר לשרת התרבות להפחית או לשלול תמיכות מגופים בהתקיים אחת מ-5 עילות: שלילת אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לאלימות, לגזענות או לטרור; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; […]

הסבר על הצעת החוק: עו"ד יונתן ברמן

תזכיר החוק שפורסם אתמול, אם יעבור את כל שלבי החקיקה, יאפשר לשרת התרבות להפחית או לשלול תמיכות מגופים בהתקיים אחת מ-5 עילות: שלילת אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לאלימות, לגזענות או לטרור; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; או מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל או סמל המדינה.

חשוב להבין שכבר היום קיימת אפשרות להפחית את סכום התמיכה במוסד נתמך בשל אחת מחמש העילות הנ"ל. אלא שאם החוק יעבור, השלכותיו תהיינה רחבות יותר משל החוק הקיים.

ראשית, החוק הקיים מעולם לא הופעל. התעקשות משרד התרבות לקדם את חקיקה בעת הזו מצביעה על כוונה לממש את סמכות שלילת התמיכה.

שנית, תזכיר החוק מנסה לעגן בחקיקה מנגנון שיקל על הפחתת ושלילת תקציבים לעומת המנגנון הקיים היום. המנגנון הקיים היום בחוק הוא מורכב. היום, הפחתת תמיכה דורשת החלטה של שר האוצר, אותה הוא יכול לקבל רק לאחר שהתייעץ עם שרת התרבות, קיבל חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי למשרד האוצר, והתייעץ עם צוות מקצועי שמורכב מנציגי משרדי התרבות, המשפטים והאוצר. המנגנון הקיים מבטיח ששרת התרבות לא תוכל לקבל את ההחלטה לבדה. לעומת זאת, תזכיר החוק מרכז את כל הסמכויות בתוך משרד התרבות עצמו, ואם יעבור שרת התרבות תוכל לקבל את החלטה בדבר הפחתת או שלילת תמיכה לאחר התייעצות עם המועצה לתרבות ואמנות וועדת התמיכות של משרד התרבות (כשהתייעצות אין משמעה כי השרה חייבת להסכים עם עמדת שני הגופים), ולאחר קבלת חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד התרבות.

שלישית, החוק הקיים היום מאפשר רק הפחתה בדיעבד של התמיכה, וגם זאת רק עד לגובה של פי שלושה מהסכום התמיכה  ב"פעילות האסורה".

התזכיר, אם יהפוך לחוק, יאפשר לשרת התרבות לשלול באופן מוחלט את כלל התמיכה הניתנת לגוף מסוים אם אותה פעילות היא "חלק משמעותי ומהותי מהפעילות הזכאית לתמיכה".

לקריאת תזכיר החוק, לחץ כאן.