חוק זכויות היוצרים 2007

חוק זכויות היוצרים 2007, חולל מהפכה במעמדו ובזכויותיו של היוצר בישראל. החוק הגדיר נחרצות כי היוצר הוא הבעלים הראשון של יצירתו גם אם היא יצירה מוזמנת

מאת: עו"ד סמדר בן נתן

חוק זכויות יוצרים 2007, החליף את החוק המנדטורי מ1911, ונכנס לתוקף בתאריך 25.5.2008.

החוק החדש עדכן את ההגדרות המיושנות של החוק הישן, הטיב וחיזק את  מעמד היוצרים, מאחר וזו הפעם הראשונה בהיסטוריה המשפטית בישראל שנקבע ללא עוררין כי היוצר הוא הבעלים הראשון של יצירתו, גם אם מדובר ביצירה מוזמנת.

לפניכם סעיפים עיקריים מהחוק ומשמעותם לנו – ציבור היוצרים

סעיף 35 – הבעלות הראשונה ביצירה מוזמנת

בסעיף 33 לחוק נקבע העיקרון לפיו יוצר היצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה.

בסעיף35 הוחל העיקרון הזה גם על יצירה מוזמנת, ונקבעה  אמירה חד משמעית של המחוקק, שגם אם יצירה הוזמנה מיוצר, עדיין הבעלות הראשונה בידיו:

ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעל הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע

נקודה זו היא ניצחון סוחף לעמדה העקבית שהצגנו שיצירה היא קודם כל של היוצר.

אולם, על פי הסעיף ניתן להסיק כי הוסכם על העברת זכויות היוצרים מהיוצר למזמין, ללא דרישת כתב.
כלומר, אפשר להעביר זכויות למזמין גם ללא הסכם בכתב. זוהי הרעה מסוימת לעומת החוק הישן, והמשמעות היא שאחרי קבלת החוק החדש לא יהיה די בהעדר חתימה על הסכם כדי להבטיח שהזכויות בידי היוצר.
המילה "במשתמע" משמעותה שגם אם לא העביר היוצר את הזכויות בצורה מפורשת, יכול בית משפט לפסוק הסתמך על מכלול הנסיבות ובין היתר התנהגות הצדדים, כי הזכויות הועברו למזמין.

סעיף 46 – הזכות המוסרית

הזכות המוסרית של היוצר, היא הזכות שלו שהיצירה תקרא על שמו וכי לא יעשה בה שימוש פוגע או מעליב ולא יעשו בה שינויים שיפגעו בכבודה ובכבודו. ההישג שבחוק החדש הוא, הקביעה כי הזכות המוסרים הינה זכות אישית ואי אפשר להעביר אותה לאחר. החוק קובע במפורש כי גם אם היוצר העביר את זכויות היוצרים ביצירה לאחר, עדיין הזכות המוסרים נשארת בידיו.

סעיף 50 (ב) לחוק מגדיר מקרים בהם פגיעה בזכות מוסרית היא סבירה ולכן לא תיחשב הפרה של הזכות:

(א)העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות המוסרית

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית אינה מהווה
הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין.

(ג) לעניין סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט להתחשב בין היתר באלה:
(1) אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה;
(2) אופי הפעולה ומטרתה;
(3) האם היצירה נוצרה על ידי עובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה;
(4) המקובל בענף;
(5) הצורך בעשיית הפעולה למול הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה;

סעיף 56 – פיצוי ללא הוכחת נזק

העיקרון של פיצוי סטטוטרי (קבוע בחוק) על הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בלא הוכחת נזק, הוא כלי חשוב מאד בידי יוצרים להתגונן מפני הפרת זכויות, מאחר ופעמים רבות קשה להוכיח נזק כלכלי כתוצאה מהפרת זכות כזו.

בחוק נקבע כי המפר זכות יוצרים ישלם עד 100,000 ש"ח פיצוי לבעל הזכות מבלי שבעל הזכות חייב להוכיח כי נגרם לו נזק. בית המשפט חייב לקבוע פיצוי זה ללא אפשרות אחרת.

(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע,לפסוק
לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים
חדשים.

(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר,
שיקולים אלה:
(1) היקף ההפרה;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע להערכת בית המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום ליבו של הנתבע ; 

סעיף 29  –  שימוש במוסדות חינוך

סעיף 29 מאפשר למוסדות חינוך שימוש חופשי בזכות הביצוע הפומבי של יצירות (עם הסתייגות לגבי יצירה קולנועית). מעבר להתנגדות של היוצרים לעצם העיקרון שמוסד חינוך לא צריך לשלם על זכויות ביצוע פומבי, הובע חשש כי גופים שונים יתחילו להגדיר עצמם כמוסדות חינוך או שמוסדות השכלה פרטיים המרווחים כסף ישתמשו חינם בזכויות אלה. נקבע כי שר המשפטים, בהסכמת שר החינוך יתקין תקנות לגבי סעיף זה, אשר יקבעו אילו מוסדות ייחשבו במוסדות חינוך לצורכי החוק.

זה נוסח הסעיף:

ביצוע פומבי של יצירה, מותר, במהלך פעילותו של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, בהסכמת שר החינוך התרבות והספורט, על ידי העובדים במוסד החינוך או התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים, או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה על ידי מוסד החינוך.

לקריאת החוק במלאו לחצו כאן

 המידע ניתן באדיבות איגוד במאי הטלויזיה והקולנוע