חוזה לבמאי בתיאטרון הקאמרי

 4/2014

 בת"י – איגוד במאי התיאטרון בישראל

מגזין              17                 NEWSLETTER

חברים יקרים,

ביום שלישי, ה- 1.4.2014 נחתם הסכם בין איגוד במאי התיאטרון בישראל, בת"י, לתיאטרון הקאמרי.

ההסכם שנחתם לאחר תקופה ארוכה של משא ומתן, מהווה למעשה תשתית משותפת של הכרת שני הצדדים במעמדו של הבמאי, הגדרת תפקידיו ותפקידי התיאטרון, והיותו של הבמאי שותף מלא ומשמעותי בתהליך העשייה האומנותית והיצירה הכוללת שמתקבלת.

קדם לו לפני שנתיים חוזה נוסף שנחתם מול אנסמבל הרצליה, ואנו מקווים שחוזים מול התיאטראות האחרים ייחתמו בהמשך. אנו יכולים להסתייע בתוכנו של חוזה הזה גם בהתקשרויות שלנו כיוצרים מול תיאטראות אחרים, ולראות בו בסיס למשא ומתן, הן בהיבט התנאים, והן בהיבט השכר.

 תודות לתיאטרון הקאמרי, למנכ"ל נעם סמל, המנהל האומנותי עמרי ניצן, חבר הועד המנהל עו"ד אמיר רוזנברג, ועו"ד עפר שחל, היועץ המשפטי לקאמרי וכיום יו"ר הועד המנהל – שעשו מאמץ ניכר ובשילוב רצון טוב והכרה בצרכי היוצרים והתיאטרון הגיעו עימנו להסכמות חשובות מאד ופורצות דרך. מהצד של בת"י, שרון בר-לב, היו"ר רוני ניניו, סיני פתר, עודד קוטלר, נעם שמואל, עו"ד זאב שצקי ואנוכי, כולם נטלו חלק במלאכה באכפתיות גדולה ובמקצועיות רבה בשלבים שונים של העשייה. עשייה מכוננת שהובילה את האיגוד לאחד מהישגיו החשובים ביותר עד כה.

ארבע שנים מאז הוקם בת"י והוא מגיע להישגים סוללי דרך. אין ספק שללא גוף כזה שצורף יחד את מירב הבמאים הפעילים בארץ, לא ניתן היה להגיע אליהם. אז תודה מעומק הלב גם לכם חברי בת"י.

"והישר בעיניו תעשה – זה משא ומתן" נאמר על ידי הרמב"ן ומוסיף המדרש[1] "ודברת בם – עשם עיקר ואל תעשם טפילה, שלא יהא משאך ומתנך אלא בהם".  דהיינו שבניהול משא ומתן חובת תום הלב היא החובה בסיסית, עיקר הדברים. שיהא כל מי שנושא ונותן עושה זאת באמונה, ביושר ובתום-לב.

 מטבע הדברים במשא ומתן מציב כל צד את צרכיו שלו. במאי מרכז את מלוא תשומת הלב והמאמץ בהצגה שהוא יוצר כעת, ותיאטרון מופקד על מערך שלם של הצגות שתחת אחריותו.

 מובן מאליו שיתגלו קשיים ותיווצרנה מחלוקות בגלל הצרכים המתנגשים לעיתים של כל אחד מהצדדים. גם כשהכוונות של כולם טובות, לפעמים זה בלתי נמנע. מיתרונות הסכם טוב, שהוא מכונן מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות בדרך של דיאלוג ולא של משבר.

 מוסיף המדרש ואומר שזה הנוהג במשא ומתן בתום לב לפי עיקרון היושר, תהא רוח הבריות נוחה ממנו, עד כדי כך ש-"מעלין עליו כאילו קיים את כל התורה כולה". אז קיימו כאן כולם את מיטב היושרה והאמונה בהגעה לנכון והמאוזן ביותר, ושיהא הדבר מבורך.

 

אורי  אגוז

 עורכת המגזין

נתחיל:

ההסכם מסדיר למעשה כמה תחומים מרכזיים.

יחסי הבמאי והתיאטרון; רכיב השכר ומנגנון תשלומים ופיצוי; נאותות הפקה בשלב החזרות ובשלב הרצת ההצגה ושונות (יח"צ ויישוב חלוקי דעות).

הסקירה בהמשך היא להבהרה, הנוסח המחייב הוא כמובן זה שבהסכם עצמו.

יחסי במאי – תיאטרון

פרק מבוא : סעיפים  3- 1, 11

תנאי- ההסכם שנחתם חלים על היחסים שבין תיאטרון הקאמרי לבין במאי חבר איגוד בת"י וכל עוד הינו חבר האיגוד. במאי שירצה לקיים משא ומתן עם התיאטרון מעבר למופיע בהסכם  ולהגיע לחוזה אישי טוב יותר – כמובן רשאי ויכול לעשות כן.

ההסכם   חל על התקשרויות עם תיאטרון הקאמרי (להלן התיאטרון) החל מינואר 2014 ואילך.

הסכמים שנחתמו בין במאים לתיאטרון לפני ה- 1.4.2014, יכובדו ללא שינוי תוכנם.

 

תפקידי הבמאי: סעיף 4

לראשונה מוגדרים תפקידי הבמאי באופן בהיר ובהמשך גם תפקידי התיאטרון. זהו תיאום ציפיות בין שני הצדדים שהיה חסר עד עתה ויצר אי הבנות רבות לגבי גדרות הסמכות והמוטל על כל צד.

 

בין היתר נכללים בתפקידי הבמאי הרכיבים הבאים:

ליהוק צוות ההצגה, שחקנים ומעצבים;

הדרכת צוות ההצגה;

הכנת לוחות  זמנים ועמידה בהם;

 שיתוף פעולה עם יחסי הציבור של ההצגה כפי שיתואם עימו;

נוכחות בכל ההצגות הראשונות עד להצגה העשירית, או עד הצגת הבכורה הרשמית (דהיינו הצגה למבקרים ותקשורת), מה שיחול קודם;

מתן הערות וביצוע תיקונים וקיום חזרות במידת הצורך במהלך הזמן הזה של הרצת ההצגות הראשונות. (הסעיף הנ"ל מגדיר למעשה גם מול השחקנים כי בפרק הזמן הזה, במאי שזקוק לעוד זמן עבודה ותיקונים יכול לעשות כן);

ביצוע שינויים לאחר פרק הזמן האמור כשהשינויים נדרשים לדעת המנהל האומנותי או לצורך הצגת חוץ*[2];

ביקור בהצגה מדי 25 הצגות לפחות ומתן הערות;

קיום חזרת רענון או החלפה במידת הצורך*[3];

מחויבות להצגה מבחינת לו"ז הבמאי.

תפקידי התיאטרון: סעיף 5

סעיף זה נועד לפתור קשיים שבמאים נתקלו בהם בשטף החזרות ושהעיסוק בהם גזל לרוב זמן יקר לשני הצדדים, ולהגדיר מהן מחויבויות התיאטרון כלפי הבמאי וההצגה:

על התיאטרון לספק מקום חזרות הולם ולצייד אותו בפרטים הנדרשים לרבות חלקי תפאורה חלופית וציוד טכני;

להבטיח עד כמה שניתן קיום רצוף ותקין של החזרות;

מינוי ע. במאי עד כמה שניתן בהתחשבות ברצון הבמאי;

מינוי צוות ההפקה הטכני, דהיינו מנהל הצגה, מנהל במה ומפעילים בתיאום עם הבמאי;

הצוות הנ"ל יתפעל את ההצגה החל משלב החזרות הטכנית (חזרה טכנית מוגדרת כחזרה המשלבת ככל שניתן את מלוא מרכיבי ההצגה);

בתקופת הרצת ההצגה, אם ייעשה חילוף בצוות, תתקיים חפיפה מסודרת ומקצועית במהלך שלוש הצגות לפחות. (זהו רכיב חשוב ביותר שמבטיח שהצוות הטכני יכיר היטב את ההצגה ותהא לו השהות ללמוד אותה);

קיום שלושה-ארבעה ימי חזרות טכניות לפחות על הבמה, או באולם חזרות מתאים להצגה שבאחריות התיאטרון להקצותו; מתן תקציב ההפקה.

צריך לזכור שלכל הסעיפים הללו יש משמעות כלכלית ניכרת מצד התיאטרון. אין ספק שגם הוא רוצה בהצלחת ההצגה, אבל עליו לתמרן בין מגוון הצרכים של הצגה יחידה ושאר ההצגות. לכן אלו בהחלט החלטות משמעותיות שנתקבלו והן ראויות להערכה.

 רכיב השכר ומנגנון תשלומים ופיצוי

שכר ותשלומים – סעיף 6 (א'- ו', ח', יז')

שכר הבימוי (ייקרא בהמשך "השכר המלא") לאולם 1 ו- 2 עלה עלייה משמעותית  (כ-20-30% בהתאמה).

נקבע שכר בימוי לאולמות 3, 4 ו- 5.

פירוט מנגנון חלוקת התשלומים:

1/3  – ביום חתימת הסכם בין התיאטרון לבין הבמאי.

1/3 – בתאריך שננקב בהסכם עם הבמאי כיום תחילת החזרות.

1/3 – בתאריך שננקב בהסכם עם הבמאי כמועד ההצגה הראשונה לקהל רוכשי כרטיסים.

הסכומים יעודכנו אחת לשנה לפי מדד המחירים לצרכן. ניתן להגיש חשבונית עיסקה (ולא חייבים לתת חשבונית מס מראש) כפי שגם החוק שהתעדכן לאחרונה מתיר. דהיינו להמתין עם המע"מ רק לאחר קבלת התשלום.

בנוסף יש כאן מועדים נקובים. כלומר בהסכם ייקבעו מועדים מוגדרים של יום תחילת החזרות           ומועד ההצגה הראשונה. המועדים הללו יחייבו את התיאטרון לענייני פיצוי במידה ותהיה דחייה מיוזמתו שלא מחמת כוח עליון.[4]

 

תמלוגים:

החל מההצגה ה- 54 (בד"כ הצגות 51-52-53 הן הצגות בכורה למוזמנים, אגודת הידידים וקניינים)

ועד רדת ההצגה ישולמו לבמאי תמלוגים בשיעור 2% ומע"מ מתוך התמורה בגין מכירת הכרטיסים.

אם התיאטרון משלם  שכר אולם מחוץ לכותלי בית הקאמרי, יהיו התמלוגים בניכוי שכר-אולם. בהצגות מחוץ לתל אביב ינוכה מהסך הכולל של התמורה 10%, בגלל הוצאות שינוע התפאורה, הציוד, השחקנים והצוות הטכני.

תשלום התמלוגים יבוצע עד ה- 20 לכל חודש בכפוף לקבלת חשבונית עסקה כדין.

החל מההצגה ה- 54 הבמאי יקבל אחת לרבעון דיווח בכתב הכולל פירוט מספר ההצגות שהתקיימו,   כלל ההכנסות שהתקבלו בתקופה מכל הצגה ובסה"כ, ומחיר לפיו חושבו סוגי הכרטיסים.

מחיר הכרטיס לצורך חישוב התמלוגים יהא לפי התקבול בגינו בפועל, וחישוב תמלוגים מכרטיסי מנוי יערך לפי 30 ₪ לכרטיס.

*לבמאי תהא הזכות אחת לשנה לבקר באמצעות מי מטעמו את ספרי ומסמכי התיאטרון הנוגעים  לחשבונות ההצגה וזאת בכפוף למתן הודעה בכתב לתיאטרון 14 ימי עבודה  מראש[5].

דרמטורגיה – סעיף 6 ז'

במחזות ישראלים מקוריים רבים מתקיימת, תוך כדי שלב ההכנה לחזרות ואף במהלכן, עבודה דרמטורגית של הבמאי על המחזה. עד עתה לא הוסדר הנושא הזה והיה בסיס לחיכוכים.

כעת מארגן ההסכם לראשונה את עניין הדרמטורגיה באופן שמאפשר לבמאי לקבל שכר על עבודתו בדרמטורגיה  בצורה בהירה ומוגדרת:

במאי שרואה שיידרש לבצע עבודה דרמטורגית יקיים מול המחזאי דיאלוג להגעה להסכמה על אחוזי דרמטורגיה להם יהיה זכאי.

במידה ולא יגיעו להסכמה, יודיע על כך הבמאי בכתב לתיאטרון, כדי שייערך הסכם מפורש וכתוב בינו לתיאטרון, ואז יהא זכאי ל-1% ומע"מ מההכנסות החל מההצגה הראשונה בגין עבודת הדרמטורגיה.

חשוב לשים לב לשלבים שציינתי ולקיומם באופן ברור, בעיקר דרישת הכתב.

הורדת הצגה – סעיף 6 ט'

החליט התיאטרון להוריד הצגה, עליו להודיע לבמאי על כך לפני ביצוע הדבר בפועל.

משיקבל הבמאי את ההודעה, תינתן לו האפשרות, עד כמה שניתן, להביע את עמדתו בנדון, לפני ההחלטה הסופית שנתונה בידי התיאטרון.

 הדבר תורם לחיזוק מעמד הבמאי כחלק ממערך ההחלטות גם לאחר שהצגה יצאה לדרכה.

 

פיצוי הבמאי/ התיאטרון במידה של דחייה או הפסקת עבודה על ידי מי מהצדדים –    

סעיף 6 (י' – יג')

זהו מנגנון מאוזן שנועד להגן הן על הבמאי והן על התיאטרון מדחיות או ביטולים בלתי מוצדקים.

מנגנון זה נשען על השכר ועל המועדים המדוייקים שננקבו בהסכם.

לפי המועדים האלו ייגזרו הפיצויים בעטייה של דחייה או ביטול.

הדבר מחייב את התיאטרון להיערך ללוח הפקות מסודר ומובנה, ומטיל חובה על הבמאי לנהוג באחריות כלפי המחוייבות לתיאטרון.

תנאי התשלום שיפורטו מיד הינם שוטף+30 . הם נספרים מרגע מועד קבלת ההחלטה או מסירתה לבמאי.

להלן פירוט התנאים השונים בעניין:

דחיית מועד החזרות / מועד עליית ההצגה על ידי התיאטרון – סעיף 6 י'

אם יחליט התיאטרון ביוזמתו ושלא מחמת כוח עליון לדחות את החזרות –

אם הודיעו לבמאי על דחיה עד 14 יום לפני תחילת החזרות – ישלם התיאטרון לבמאי 2/3 מהשכר המלא שסוכם.

אם הודיעו לבמאי על דחיה בתוך 14 יום לפני תחילת החזרות – ישלם התיאטרון לבמאי מלוא שכרו – 100% [6]

 

דחייה מוגדרת בהסכם כמעל שלושה חודשים מהמועדים הנקובים.

במידה והדחייה נמשכת עד שנתיים –

במקרה א' (דחייה עליה הודיעו עד 14 יום לפני תחילת חזרות) ישולם ה-1/3 הנוסף.

במקרה ב' (דחייה עליה הודיעו בתוך 14 יום לפני תחילת החזרות) יקבל תוספת של 1/3 שכרו (דהיינו 133%)

(דוגמא – נניח שחתמנו שהחזרות יתחילו  ב- 1.4.2014, והודיעו לי ב- 15.3.2014 שהחזרות נדחות ביותר משלושה חודשים: אקבל 2/3 שכר.

הודיעו לי ב- 18.3.2014 שהחזרות נדחות ביותר משלושה חודשים, אקבל מלוא השכר.

אם במהלך השנתיים עד ה- 1.4.2016 לא חידשנו חזרות, אהיה זכאית לעוד תגמול כמפורט)

ביטול הפקה אחרי תחילת מועד החזרות או הפסקת עבודת הבמאי ביוזמת התיאטרון–  

סעיף 6 יא'

בנוסף לכל התשלומים הללו, במידה והתיאטרון יחליט לבטל את ההפקה לאחר תחילת חזרות מטעמיו שלו, או שיפסיק את עבודת הבמאי שלא בעטיו של הבמאי (כלומר לא במקרים שבמאי הפר הסכם ולכן הופסקה עבודתו, אלא כשההפסקה נובעת מהתיאטרון בלבד) ישלם התיאטרון לבמאי 25% משכרו המלא.

סעיף 6 יג'

במידה והתיאטרון רוצה להפסיק את עבודת הבמאי בגלל שלדעתו הפר הבמאי את ההסכם ולא מילא את התחייבויותיו – ייתן לבמאי התראה והזדמנות לתקן את הנעשה בתוך 72 שעות.

במקרה של חשד לעבירה פלילית ההתייחסות הנדרשת מהבמאי היא מיידית.

לאחר תגובת הבמאי, יודיע התיאטרון לבמאי במנומק את כוונתו (קיבלו את עמדתו ויוחזר לעבודה, או עדיין רוצים להפסיק את עבודתו).

לבמאי תינתן האפשרות להתייחס לכך, ורק אז תתקבל ההחלטה הסופית.

כלומר יש פה הליך של שיח בין התיאטרון לבמאי שמורכב משני שלבים –

 הודעה לבמאי על הכוונה להפסיק את עבודתו ומתן אפשרות לתקן (במידה שזה אפשרי), ואז הודעה על הכוונה בעקבות התיקון (קבלתו או אי קבלתו) ושמיעת עמדת הבמאי, ורק אז קבלת החלטה סופית.

הפסקת עבודת הבימוי ביוזמת הבמאי – סעיף 6 יב'

אם הבמאי הוא שמבקש להפסיק את עבודתו, ולא מטעמים של מצב בריאותי[7] או כוח עליון, יפצה הבמאי את התיאטרון לפי המפורט:

יחזיר לתיאטרון כל חלק ששולם על ידי התיאטרון עד למועד הפסקת הבימוי.

ואם הודעת הבמאי לתיאטרון שהוא מפסיק לעבוד תהיה אחרי תחילת החזרות – ישלם הבמאי 25% משכרו כפיצוי.

למעשה בכך מאוזנת חובת הבמאי כלפי התיאטרון בדומה לחובת התיאטרון כלפי הבמאי.

כל אחד מהצדדים מחוייב כלפי משנהו בקיום הסכם העבודה והנגזר ממנו. מי מהצדדים שמפר את ההסכם ללא סיבה כמפורט, יהא חייב לפצות את הצד השני על הנזקים שנגרמו לו.

תשלומים עבור חזרות רענון / חידוש – סעיף 6 יד'

כאמור עד עשר ההצגות הראשונות או עד הבכורה על הבמאי להיות נוכח[8].

גם הגעה כל 25 הצגות לפחות מופיעה בתפקידי הבמאי[9].

 במידה ותידרש חזרת ריענון/החלפה/ חידוש / נוכחות במאי בהצגה לפי דרישת התיאטרון שלא לפי מה שנכלל בתפקידי הבמאי כאמור – יזכה הדבר את הבמאי בתשלום בגובה 1/50 מהשכר.

 גם סעיף זה מופיע לראשונה בהסכם בין הצדדים ומכיר בזכאות לתשלום על נוכחות הבמאי או חזרות כאלו כמו על כל חזרת עבודה אחרת.

תשלום הוצאות נסיעה ונסיעות– סעיף 6 טו'- טז'

במאי המתגורר במרחק העולה על 30 ק"מ מתל אביב יהא זכאי להחזר מלא של הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית עד לתיאטרון ובחזרה, כנגד קבלות.

בחזרות והצגות מחוץ לתל אביב, בשטח העולה על 30 ק"מ מחוץ לעיר כאמור, ידאג הקאמרי להסעת הבמאי יחד עם השחקנים, באופן מסודר ומאורגן.

 

נאותות הפקה

נאותות ההפקה לאחר יציאת ההצגהסעיף 7 (א'- ב')

מטרת הסעיף לדאוג לקיום תנאים שישמרו על ההצגה עד כמה שניתן כפי שנוצרה. כולל בנסיעות מחוץ לתיאטרון, ולטובת הקהל במקומות מרוחקים מהמרכז.

לפיכך:

במידה וצורכי התיאטרון ושיקול דעתו יחייבו חילופי שחקן בהצגה, ו/או כל שינוי מהותי במרכיבי ההפקה בתקופת הרצתה, התיאטרון יודיע על כך לבמאי וישתדל לתאם עימו את השינוי ככל שניתן;

התיאטרון לא ישנה שינוי מהותי את התפאורה, התלבושות, אביזרי במה גדולים, פס הקול או כל מרכיב אחר ביצירה, כולל השינויים הנדרשים להצגות חוץ, בלא תיאום עם הבמאי.

הסעיף הזה מחייב את התיאטרון להתייחס להצגה כפי שנוצרה ולא לערוך בה שינויים מהותיים לצורכי הצגות חוץ מבלי שהבמאי ידע על כך ושהדבר יתואם עימו.

זכויות הבמאי ביצירה – סעיף 7 (ג' –ד')

בתמורה לשכר שמשולם לו, מעביר הבמאי את מלוא הזכויות בהצגה לתיאטרון לצורך שימוש למטרות התיאטרון, המפורטות בהסכם דהיינו:

הרצת ההצגה בכל מקום בארץ ובעולם, צילום ההצגה לצרכי ארכיון, יחסי ציבור להצגה, חינוך, הקרנה על ידי התיאטרון (לא מסחרית) בתחומי התיאטרון או באתר האינטרנט של התיאטרון, קידום התיאטרון ויח"צ לתיאטרון, וכל שימוש לא מסחרי אחר על ידי התיאטרון.

מכלל האמור בסעיף ניתן ללמוד ששימושים אחרים שאינם כאלו, יהא הבמאי זכאי בהם לתשלום שיוגדר בהסכם נפרד.

סעיף 7 ד' – התיאטרון יכול להעלות שוב את ההצגה בבימוי שונה.

 שונות 

הצגה המועלית בחו"ל – סעיף 8

אם יציג התיאטרון את ההצגה בחו"ל, ויידרשו לדעת התיאטרון שינויים להתאמתה שמצריכים עבודה צמודה של הבמאי, ילווה הבמאי את ההצגה וייחתם הסכם לתמורה כספית נפרדת עם הבמאי.

במקרה שתידרשנה חזרות התאמה לצורך העלאת ההצגה בחו"ל, יהא הבמאי זכאי לקבלת תמורה על פי תעריף חידוש וריענון הצגות בישראל.

פרסומים ויח"צ – סעיפים 10 , 9

הבמאי יהיה שותף בדיונים על עיצוב הכרזה, התכנייה והפרסומים הנוגעים להצגה.

שמו של הבמאי יוזכר בכל הפרסומים של המחזה.

כלומר שמו יופיע בתוכניה, במודעות ובעיתונות ובכל מקום אחר בו יופיעו שמות היוצרים או המשתתפים האחרים של המחזה, מיד לאחר שמו של המחזאי.

מנגנון יישוב סכסוכים – סעיף 12

והיה ותתעורר שאלה בין הצדדים בנוגע ליישומו של מי מסעיפי ההסכם לאחר חתימתו, אנו ממליצים לכם לפנות לבת"י לייעוץ ראשוני.

במידה ולא צלחה הדרך לפיתרון עם התיאטרון, הרי שבהתאם לסעיף 12 יצרנו מספר שלבים ליישוב הסכסוך בין הצדדים כדלקמן:

בכל סכסוך הנוגע ישירות לתנאים הכספיים, יובא הסכסוך להכרעת ועדה פריטטית, אשר תורכב משני נציגים מכל צד ותכונס תוך 10 ימים.

אם לא כונסה הוועדה מכל סיבה שהיא ו/או לא הגיעה להסכמה לאחר עד 2 פגישות, יפנו הצדדים לבורר שימונה בהסכמה.

והיה ולא תהיה הסכמה על זהות הבורר בתוך 3 ימים מיום בו דרש בכתב צד אחד ממשנהו את מינוי הבורר, ימונה בורר ע"י יו"ר ועד מחוז ת"א בלשכת עוה"ד.

בכל סכסוך בין הצדדים הנוגע לתנאים האחרים  יפנו הצדדים לבורר שימונה בהסכמה.

והיה ולא תהיה הסכמה על זהות הבורר בתוך 3 ימים מיום בו דרש בכתב צד אחד ממשנהו את מינוי הבורר, ימונה בורר ע"י יו"ר ועד מחוז ת"א בלשכת עוה"ד.

הבורר ידון בתביעות הצדדים, ישמע את טיעוניהם ויכריע ביניהן.

 

שינוי ההסכם – סעיף 15, 14

כל שינוי בהסכם שבין בת"י לתיאטרון הקאמרי לא יהיה תקף אלא אם נעשה בכתב ובחתימת  שני הצדדים.

במידה ויתעורר הצורך בדיון   לגבי המשך ההתקשרות ו/או עדכונה ו/או שינוייה ייערך הדבר לכל המאוחר ביום 1.4.2017.

סוף דבר

ההסכם האמור יצר שינויים כבדי משקל וחיוניים בהתקשרות בין חברי איגוד הבמאים לתיאטרון הקאמרי. הושקעה בו מחשבה רבה, רצון ובניית מנגנוני איזון. הוא מעניק תנאים סבירים וראויים לעבודת הבמאי בישראל, ומגן על זכויותיו. אין ספק שהוא ישפיע גם על שאר ההתקשרויות בין במאים לתיאטראות אחרים.

במאים המעוניינים בקבלת העתק החוזה מוזמנים לפנות אלינו.

אנו לרשותכם להבהרות במידת הצורך.

המשך פעילות מבורכת לכולנו.

 מקימי העמותה: אורי אגוז, אלון אופיר, מיכה לבינסון, נויה לנצט, רוני ניניו, סיני פתר, עודד קוטלר, חגית רכבי, ארי רמז, נועם שמואל.

חברי הוועד המנהל: רוני ניניו, סיני פתר, נעם שמואל, דליה שימקו, רן שחף, אודי בן סעדיה וגיבסון בראל

חברי ועדת ביקורת: פרופ' דוד זינדר, ד"ר דן רונן

עורכת הניוזלטר: אורי אגוז

מרכזת בת"י – שרון בר-לב

סיוע ויעוץ משפטי: עו"ד זאב שצקי

כתובת לפניות ולשאלותdirectorsunion@gmail.com

-אורי אגוז-   blueori@gmail.com


[1] מסכת ויסע, פרשת בשלח, מכילתא דרבי ישמעאל

[2] ראה בהמשך התייחסות בפרק השכר

[3] ראה בהמשך התייחסות בפרק השכר

[4] ראה בהמשך –סעיף 6 י'

[5] סעיף 6 יז'

[6] מועדי תחילת החזרות ומועד העלאת ההצגה הם אלו שננקטו בחוזה. ראה סעיף 6 ד'.

[7] יש להמציא מסמכים רפואים רלוונטים

[8] ראה סעיף 4 למעלה חובות הבמאי (סעיף 4 יב' בהסכם)

[9] סעיף 4 טז' בהסכם